רחלי גזית Rachel Gazit

לפני שבוע נפטר דוד עזרא ז"ל. אני מניחה שהשם הזה לא אומר הרבה לרב האנשים, אבל לי הוא אומר המון. דוד הוא זה שהקים את חנות היצירה "פנאי לי" ובהמשך את החברות "סמיילי" ו"סופרקיט" - השמות האלה מוכרים הרבה יותר, גם לאנשים שאינם חובבי יצירה. את השלט הענקי של "פנאי לי" בדרך מנחם בגין, בת"א, קשה לפספס כבר מעל 30 שנה. הכרתי אותו ואת כל משפחת עזרא כילדה, כשאמא שלי היתה לקוחה של החנות. כנערה, כשאמא שלי לימדה בבית החוגים שלו. אחרי הצבא, כשהיה הבוס הראשון שלי. ובהמשך השנים כאשר עבדתי אצל שני בניו, ממשיכי דרכו,  במקביל: אצל עודד ב"פנאי-לי" ואצל ערן ב"סופרקיט". דוד לימד אותי המון. לא בתחום היצירה, את הידע הזה הבאתי מהבית. אלא בתחומים סובבי היצירה כגון השיווק ושירות הלקוחות. דוד היה הראשון בארץ (נדמה לי) שהקים חנות יצירה והיה רעיונאי מעולה ואשף בשיווק. הרעיונות שלו איך למשוך קהל, היו מהמקוריים ביותר שניראו בארץ בזמנו. הנרות הצפים שהשתקפו דרך חלון הראווה (תקראו על כך בהמשך) הם רק דוגמא אחת, אך מצויינת לרעיונות שלו. הוא לימ

במסגרת סדנת "שדרוג מסגרת" שהעבירה דפי , למדנו לצפות את המסגרת בלֶבֶד ולקשט בפרחים פטנטיים דו צדדיים פרי פיתוחה. במסגרת סדנת "שדרגי את השדרוג" שהעברתי לעצמי למחרת הסדנה הקודמת, הוספתי עלים דו צדדיים והחלפתי את הכפתורים הרגילים והצמדנים בכפתורי פטרייה (כפתור עם רגל) המהווים קישוט בפני עצמם ומחזיקים את הפרחים לפי הקומבינציה הרצויה. למרות התפרים העקומים (בכוונה, בטח בכוונה!) אני ממש אוהבת את התוצאה. עדיין לא החלטתי איזו תמונה לשים בפנים אז שיחקתי קצת עם התמונות ועם הקומבינציות האפשריות וזה מה שיצא: עדין ורומנטי זריקות של צבע ירוק... בואו נתלהב  ונוסיף קצת פרחים... למה לא?... ובגוונים שונים הכלה זו אני כשהייתי צעירה, בלונדינית, עם שפתיים עבות ודיגמנתי למגזין אמריקאי נחשב לשמלות כלה !!! כל הפרטים נכונים: דוגמנית... צעירה... בלונדינית... מגזין אמריקאי... בחיי שהפרטים נכונים, זו רק הזהות שטושטשה : -) ודוגמנית צעירה אחרת (שוב לא אני) שפניה המתוקים טושטשו מטעמי שאינה הילדה שלי: כל רגע פנוי אני ניגשת למסגרת ומשנה את מיקום הפרחים ואת צבעם. אחלה משחק מצאתי לי- לה

איזה סבא? לא שלי זה בטוח. מה לעשות, נולדתי למוצא הלא נכון. אבל למה שאתן לעובדה פעוטה כזו להפריע לי לארגן איזו מסיבה קטנה?! קצת(?) מתוקים, מוסיקה, חברים והמון קולולו והנה גם אני בחוגגים. אבל להבדיל ממי שיודע שהוא עומד לחגוג מימונה ומתארגן על זה כשבוע-שבועיים ואף יותר מראש, אצלי נולד הרעיון לקראת מוצאי חג הפסח. אבל כמו שאתם מכירים אותי- שאני אתן לעובדה זניחה כזו להשבית לי את החג? ברגע שהתאפשר, אצתי רצתי וקניתי את החומרים הדרושים ושולחן ועליו- פוטיפורי שוקולד (לצערי, לא כמו של יעל יניב ), תותים ותפוחים עם פונדו שוקולד, עוגיות חלבה נימוחות, ממתקוקוס (המצאה של הבן שלי), מופלטות עם דבש וחמאה באדיבות טלי חברתי שגם סבא שלה לא  חגג מימונה מעולם, בירה באדיבות מבשלת הדובים  (לא קשור למימונה, קשור למצב הרוח), מוסיקה שמחה באדיבות האינטרנט ואווירה מצויינת בחסות כל החברים שהתאספו ובאו באופן ספונטני - וגם אנחנו זכינו לחגוג. אמנם פרס לא בא לבקר, אמנם הקולולו שלי הוא סוג של אותנטי אבל לא אתני, אמנם לא הספקתי להתארגן על לבוש מתאים, אבל שאני אתן לעובדות לקלקל לי? היה מה זה שמח. וזה הממ

יש לי קרוב משפחה שצוחק שזה המוטו שמאפיין את החגים היהודיים (-: בילדותי חגגנו את חג הפסח בבית של סבא עם אח של סבא (שהיה אחראי מורל)  וכל המשפחה. אני לא זוכרת כמה אנשים היינו בדיוק, אבל זה זכור לי כאירוע עם המון שמחה והרבה אנשים וככה אני אוהבת את החגים שלי, עד היום. השנה ארחתי את הסדר אצלי בבית. 31 משתתפים תבין וטקילין (שאני ממש אוהבת, אחד-אחד). אתגר לא פשוט לדירה סטנדטית. איך שלא ניסנו להנדס את השולחנות לא הצלחנו ליצור שולחן אחד ארוך ונאלצנו להסתדר עם צורת ר'. למרות שציירתי צלחת פסח שתואמת את סט כלי האוכל החגיגי שלי, החלטתי שלא להשתמש בסט הזה מכיוון שהוא מספיק לכ-20 זללנים בלבד. מכירים את אלה שמדגימות עיצוב שולחנות בטלוויזיה ותמיד ממליצות לערבב סטים? ובכן, לי יש סט בצבע קרם עם עיטורים בתכלת, יש סט לבן, יש גם סט חום עם פס ירוק כהה וסט שמצויירות עליו פרות חייכניות באחו. נסו לערבב את כולם על שולחן אחד ומה קיבלתם? המלצה שלי: אל תנסו לדמיין את זה אפילו! אז קניתי כלים חד פעמיים איכותיים בצבע לבן (ומכיוון שאני דואגת לאיכות הסביבה- בסוף הארוחה הכל נשטף ונשמר). קפיצה לאיקאה הניבה 2 וילונ

לאחרונה התרכזתי בהעברת חוגי ציור במשיכת מכחול אחת (פרטים בקוביות מימין), אבל זה לא אומר שזנחתי את סדנאות הנייר. ככה זה בחיים, צריך לזגזג בין הבעל(הציור) למאהב(הנייר) ולהצליח לתת תשומת לב מלאה לשניהם, בלי שאף אחד ירגיש שהשני קיים. זה ממלא בהתרגשות ובאדרנלין, אבל, מציב אתגר אמיתי לכמות השעות הקיימות ביממה D-:  לאור כמות הבנות המצטרפות מדי יום למעגל העוסקות בנייר- סדנא בת 3 מפגשים ללימוד יסודות עיצוב האלבומים יוצאת לדרך:   הסדנא חווייתית (כדי שיהיה מעניין) ומזמנת היכרות רחבה עם חומרים וטכניקות תוך עבודה מעשית (כדי שיהיו תוצאות). משך הסדנא: 3 מפגשים בני 3 שעות כ"א, שיתקיימו בימי רביעי החל מה-14 לאפריל בשעה 20:00-23:00. מיקום- סטודיו מסטיקים, רח' שיכון אשר 39 רעננה. מחיר- 480 ש"ח כולל חומרים וכיבוד קל. דמי הרשמה בסך - 50 ש"ח ייגבו בעת ההרשמה ויוחזרו במקרה של ביטול עד 48 שעות לפני המועד הראשון. הרשמה: אצל דפי ממסטיקים  -(בבלוג שלה תוכלו למצוא פרטים נוספים) במייל   או טלפונית 052-8353371 072-2827780  או אצלי במייל או טלפונית- 052-2729329 רחלי